החלטה בתיק ס"ע 3212/10

1.                  בפני בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבות, לרבות זכויות וכספים המצויים בידי המחזיקים כמפורט בבקשה, להבטחת תביעת המבקשים. התיק העיקרי במסגרתו הוגשה הבקשה מצוי בשלבים סופיים, לפני מתן פסק דין, לאחר שנשמעו ראיות הצדדים והוגשו סיכומים.

2.                  כבר בשלב זה יובהר, כי המבקשת 3 לא הגישה כתב התחייבות עצמית, כדרישת התקנות, ולפיכך לא ניתן כלל לדון בבקשתה.

3.                  בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, בעניין מתן צו עיקול זמני, אשר הוחלו בבית הדין לעבודה לפי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, על המבקש צו עיקול זמני לשכנע את בית הדין בהתקיימות שני תנאים מצטברים:

ראשית, יש להוכיח קיומה של תובענה לסכום כסף הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה. זאת, בהתאם לתקנות 362(א) ו- 374(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. שנית, בהתאם לתקנה 374(ב) יש לשכנע את בית הדין, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד ­על ביצוע פסק הדין.

4.                  קיימת פסיקה עניפה בנוגע לשיקולי בתי המשפט ובתי הדין במתן צו עיקול. בפסיקה מן התקופה שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפסק כי באיזון שבין האינטרס של התובע לממש את זכויותיו בהתאם לפסק דין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, יש ליתן מעמד עדיף לאינטרס הנתבע. עדיפות זו נובעת הן מכך שעל התובע נטל ההוכחה והן מן המעמד החוקתי של זכות הקניין.

ראו לעניין זה: בש"א 2249/94 עמנואל סלומונוב נ' משה שרבני פ"ד מט(3) 479; רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר בע"מ דינים עליון, כרך מג עמ' 456.

5.                  טענותיהם העיקריות של הצדדים לתביעה ולבקשה הינן כדלהלן:

                                 א.         טוענים המבקשים, כי לאחרונה חל שינוי במצבה הכלכלי של המשיבה, השרויה בחובות. המבקשים צירפו לבקשתם שתי כתבות המעידות על תביעה שהגישה המשיבות נגד קבוצת עופר, בעלת הקניון בו פועל עסקן של המשיבות - מסעדה. עוד נטען, כי המשיבות מתנהלות בתשלומים במזומן בלבד לאחרונה, כפי שנודע משיחות עם עובד מטבח.

                                  ב.         יצוין, כי לא נטענו טענות ולא הובאו כל ראיות ביחס למצבה הכלכלי האישי של המשיבה 2.

                                  ג.          לעמדת המשיבות, הסכסוך בינן לבין בעלי הקניון אינו רלוונטי. מדובר בסכסוך כספי אשר הוגשה תביעה בגינו והוא מתברר בבית המשפט המחוזי. המשיבה ממשיכה להפעיל את המסעדה ואין בסכסוך עם משכירת הנכס כדי להשפיע על מצבה הכלכלי.

                                  ד.         המשיבות טוענות כי שכר העובדים משולם במועד ולא במזומן ואף לספקים אין תשלום במזומן.

6.                  לאחר עיון בבקשה ובתגובה נוספת מטעם המבקשים, כמו גם בתגובה מטעם המשיבות, לא מצאתי כי המבקשים הרימו את הנטל הנדרש מהם בשלב זה, במסגרת הבקשה, וזאת מן הנימוקים הבאים:

                                 א.         עצם העובדה כי מתנהלת תביעה אזרחית בין המשיבות, או מי מהן, לבין צד שלישי, אין בה כדי להוות ראיה לקושי כספי של המשיבות. אין חולק, כי לא ניתן פסק דין בתביעה האמורה וניהול ההליך כשלעצמו אינו מעיד על חובות של המשיבות. לפיכך, התביעה המתנהלת נגד קבוצת עופר אינה תומכת בדרישת ההכבדה.

                                  ב.         אשר ליתר טענות המבקשים, ובפרט לטענות בדבר תשלום במזומן לספקים ועובדים. טענות אלה לא נתמכו בראיות ממשיות והן בגדר שמועות וטענות בעלמא. אין די בשיחות לכאורה עם עובדים לשם היעתרות לבקשה של הטלת עיקול על נכסי צד.

                                  ג.          יוער, כי הנטל להוכיח את דרישת ההכבדה מוטל, כאמור, על מבקש צו העיקול. לפיכך, אין ממש בטענות המבקשים כאילו היה על המשיבות לצרף אישורים שונים המעידים על איתנות כלכלית.

                                  ד.         מן האמור עולה, כי לא הוכח בפני שאי מתן הצו יכביד על המבקשים במימוש פסק הדין.

                                 ה.         לאור התוצאה האמורה, ולאור השלב המתקדם בו מצוי התיק העיקרי, הממתין לפסק דין, מתייתר הצורך בהתייחסות לסיכויי התביעה.

7.                  הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכ"ט עו"ד המשיבות בסך 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ג, ( 28 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: